01
קוגניטיבי
מחשבות טורדניות, קושי בריכוז, “בלאק־אאוט” בזמן המבחן ותחושה שהידע נעלם.
התלמיד יודע את החומר בשיעור ומאבד אותו בדף המבחן.
234
נבדקים בסינון הראשוני
55
השלימו מטלת דוט־פרוב
3
מרכיבים של חרדת מבחנים
500ms
חשיפת גירוי בכל ניסיון
הממצא
לחרדת מבחנים יש שלושה מרכיבים מדידים
המרכיב הקוגניטיבי, המרכיב הגופני־רגשי והמרכיב החברתי נמדדים בנפרד. במחקר, הטיית הקשב לגירויים מאיימים בלטה בקרב בעלי ציון גבוה במרכיב הגופני־רגשי.
02
פיזי־רגשי
דופק מואץ, כאבי בטן, רעד, בחילה ותחושת הצפה לפני המבחן ובמהלכו.
פניות חוזרות לאחות בית הספר בדיוק בימי מבחן.
03
חברתי
פחד משיפוט, השוואה לחברים לכיתה וחשש מאכזבת ההורים או המורה.
שאלות חוזרות על ציוני אחרים, או סירוב לקבל את הדף מול הכיתה.
הנתונים
מה כל כלי מגלה
השאלון הפריד בין הקבוצות בענק.
ממוצעים וסטיות תקן בסולם פרידבן (1–6), לשתי הקבוצות שנבחרו מתוך 234 המסוננים. בכל ארבעת המשתנים ההפרש מובהק ב־p<0.001, וגודל האפקט עצום. זו בדיקת המיון — היא מוכיחה שהחלוקה עבדה, ולא שהמבדק הממוחשב זיהה משהו.
| משתנה | נמוכה (n=27) | גבוהה (n=28) | מבחן t | גודל אפקט |
|---|---|---|---|---|
| חרדה כללית | 1.85 (0.35) | 4.03 (0.40) | t(53) = −21.24 | d = 5.8 |
| קוגניטיבית | 1.88 (0.49) | 4.05 (0.75) | t(46.94) = −12.59 | d = 3.4 |
| פיזית־רגשית | 2.22 (0.64) | 4.73 (0.73) | t(53) = −13.41 | d = 3.65 |
| חברתית | 1.38 (0.32) | 3.65 (0.76) | t(36.65) = −14.28 | d = 3.89 |
בסוגריים: סטיית התקן. d הוא גודל האפקט (Cohen's d), וכל ארבעת ההפרשים מובהקים ב־p<0.001. ואז, במבדק הממוחשב עצמו, רוב ההשוואות בין אותן שתי קבוצות בדיוק לא הגיעו למובהקות. הפער בין שני הדברים האלה הוא הסיפור האמיתי של המחקר.
תמונת הראיות
הראיות שכבר עומדות לרשותנו
01
הכלים מובילים לשיחה
כל כלי כאן הוא כלי סינון חינוכי: הוא מצביע על תלמיד ששווה לשבת איתו, ומעביר את התמונה ליועצת או לפסיכולוג. שם נעשית האבחנה, ולשם הכלים מכוונים.
02
המדגם המבוסס הוא בוגרים צעירים
המחקר המקורי נערך על סטודנטים, ושם הממצא מבוסס. השימוש ביסודי ובחטיבה הוא הרחבה מושכלת שאנחנו אוספים עליה נתונים בשטח כרגע, ומדווחים עליה ככזו.
03
שלושה מספרים יוצרים תמונה מדויקת יותר
ציון הטיה מהרצה בודדת מושפע מרעש, ולכן דף התוצאה מציג לצידו גם את שונות ההטיה ואת הדיוק. שלושתם יחד מתארים דפוס קשב ומונעים מצג מטעה של תכונה קבועה.
04
שינוי מדיד לאורך סמסטר
אנחנו יכולים להראות שינוי מדיד בדיווח העצמי ובתצפית המורה לאורך סמסטר. שינוי בציונים לאורך שנים הוא המחקר הבא, והוא כבר בתכנון.
ביבליוגרפיה
מקורות
- 01
אשכנזי, ע. (2020). הטיית קשב וחרדת בחינות בקרב סטודנטים. עבודת גמר M.Ed, המכללה האקדמית לחינוך אורנים (בהנחיית ד“ר אורי דן).
המחקר שעליו מבוססת השיטה: 234 נבדקים סוננו, 55 ביצעו מטלת דוט־פרוב בעברית.
- 02
MacLeod, C., Mathews, A., & Tata, P. (1986). Attentional bias in emotional disorders. Journal of Abnormal Psychology, 95(1), 15–20.
המאמר שהציג לראשונה את מטלת הדוט־פרוב.
- 03
Eysenck, M. W., Derakshan, N., Santos, R., & Calvo, M. G. (2007). Anxiety and cognitive performance: Attentional control theory. Emotion, 7(2), 336–353.
המסגרת התיאורטית: חרדה פוגעת בשליטת הקשב ומדלדלת זיכרון עבודה.
- 04
Putwain, D. W., Langdale, H. C., Woods, K. A., & Nicholson, L. J. (2011). Developing and piloting a dot-probe measure of attentional bias for test anxiety. Learning and Individual Differences, 21(4), 478–482.
גרסת הדוט־פרוב הייעודית לחרדת בחינות, שעליה מבוסס מאגר המילים באנגלית.