קוגניטיבי
מחשבות טורדניות, קושי בריכוז, “בלאק־אאוט” בזמן המבחן ותחושה שהידע נעלם.
בכיתה
התלמיד יודע את החומר בשיעור ומאבד אותו בדף המבחן.
מחשבות טורדניות, קושי בריכוז, “בלאק־אאוט” בזמן המבחן ותחושה שהידע נעלם.
בכיתה
התלמיד יודע את החומר בשיעור ומאבד אותו בדף המבחן.
דופק מואץ, כאבי בטן, רעד, בחילה ותחושת הצפה לפני המבחן ובמהלכו.
בכיתה
פניות חוזרות לאחות בית הספר בדיוק בימי מבחן.
פחד משיפוט, השוואה לחברים לכיתה וחשש מאכזבת ההורים או המורה.
בכיתה
שאלות חוזרות על ציוני אחרים, או סירוב לקבל את הדף מול הכיתה.
לפי תיאוריית שליטת הקשב (Eysenck ואחרים, 2007), חרדה פוגעת ביכולת לכוון קשב באופן רצוני. הגירוי המאיים מושך אליו משאבים, וזיכרון העבודה שנשאר לשאלה עצמה מצטמצם.
החלק הכתום הוא מה שמנוטר האיום צורך: “מה אם איכשל”, דופק, מבט לשעון. הוא לא מתווסף למאמץ. הוא נגרע ממנו.
גללו כדי להריץ את הניסיון. זהו בדיוק המבנה של המטלה שבאתר, ושל זו שבמחקר.
המבט מרותק למרכז המסך, כך שנקודת הפתיחה זהה בכל ניסיון.
הצלב נעלם לפני שהמילים מופיעות. בלי ההפוגה הזו הוא עדיין על הרשתית כשהזוג נוחת.
מילה מאיימת ומילה ניטרלית מוצגות יחד, אחת מעל המרכז ואחת מתחתיו.
חץ מופיע במקום אחת המילים ונשאר עד לתגובה. המשתתף מסמן את כיוונו מהר ככל האפשר.
אם החץ במקום המילה המאיימת נענה מהר יותר, הקשב כבר היה שם.
זהו כלי סינון והדגמה בסביבה חינוכית. אבחנה קלינית נשארת אצל איש מקצוע.
מדידה בדפדפן נושאת רעש תזמון של מילישניות בודדות. במחקר מבוקר משתמשים בציוד ייעודי.
במחקר הבסיס נמצא הבדל מובהק במרכיב הפיזי־רגשי בלבד. שאר המדדים נטו לכיוון הצפוי בלי מובהקות.
ציון גבוה מסמן מקום שכדאי להתבונן בו ולפתוח עליו שיחה. איש מקצוע מוסמך מבצע את האבחון.
שיחת היכרות של 25 דקות עם עופר — הכלים רצים על המסך, ובסוף החלטה אחת שאפשר להפעיל כבר בשבוע הבא.